<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' בהר</h1>
<h2>דף מז.</h2>
לעולם בהם תעבודו [ויקרא כ"ה]. אין (להם) לך בהם אלא עבדת עבד. ובאחיכם בני ישראל איש באחיו. אין לי אלא איש באיש. איש באשה. אשה באיש. אשה באשה מנין ת"ל איש באחיו. לא תרדה בו בפרך. בו אין אתה רודה בפרך. אבל אתה רודה בבן חורין בפרך.
<h2>דף נא:</h2>
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך [ויקרא כ"ה]. מה אם חיה שאינה ברשותך אוכלה בהמה שהיא ברשותך אינו דין שתאכל. אלו כן היינו אומרים יכנוס לבהמתו ואוכלת והולכת לעולם. מה אני מקיים ביעור פירות שביעית בפירות אדם. אבל בהמה תהא אוכלת והולכת לעולם. וכשהוא אומר ולבהמתך ולחיה הקיש בהמה לחיה כל זמן שהחיה אוכלת מן השדה בהמה אוכלת מן הבית. כלה לחיה מן השדה כלה לבהמה מן הבית.
